בעקבות התוכנית "מבחן ההורות" המשודרת בטלוויזיה, ניכר כי יש מקום לדבר על סגנונות הורות, ואיך מחליטים מה מתאים לנו.
בואו נכיר את סגנונות הורות המוכרים בספרות המקצועית ואת מאפייניהם העיקריים. כל סגנון הורות מתאר תיפקוד הורי שונה, מול הילד, המשקל שההורה נותן לחופש האישיות ולתפקידים המבוצעים על ידי ההורים והילדים.:
סגנון הורות סמכותני(מרותני) : סגנון הורות זה מאופיין בכללים נוקשים, ציפיות גבוהות ומעט מקום למשא ומתן. יש היררכיה ברורה בין בורה לילד, ילדים צפויים לציית להוריהם ללא עוררין, ואי עשייה עלול לגרום לעונש.
סגנון הורות מתירני: סגנון הורות זה מאופיין בכללים מקלים, לילדים ניתן חופש רב בקבלת החלטות ובעשיה. אין ציפיות גבוהות, הורה המאופיין בשליטה הורית מעטה, ואינו מענישו או מחייבו לציית לעקרונות מוגדרים.
סגנון הורות סמכותי: סגנון הורות זה מאופיין באיזון של ציפיות גבוהות וחוקים לבין תמיכה מטפחת בילד. הורים קובעים כללים וציפיות ברורים, אך גם מספקים הסברים והנמקות מאחוריהם ואוכפים אותם. מעודדים את הילד להביע את עצמו ורצונותיו. הורה זה מנסה לכוון את פעולות הילד תוך מתן הסברים רציונליים ושימוש במשא ומתן.
סגנונות הורות משפיעים על התפתחות הילד ועל היחסים בינו לבין הוריו לאורך זמן ועל עיצוב סגנון החיים שלו.
סגנון הורות סמכותני, יכול לגרום לתחושת פחד מההורה, לחשש שהקשר והאהבה תלויים בהתנהגות.
סגנון מתירני, יכול לגרום לבלבול ולהתנהגות לא סדירה. חוסר הכוונה.
וסגנון הורות סמכותי יכול לפתח יכולות חברתיות טובות ולחיזוק הערכה עצמית חיובית.
בעידן של היום כשזוג מחליט שהגיע הזמן להרחיב את הקן, ילדים הם חלק מעיסקת בניית הבית, והמשפחה. בטח בבית ישראלי -יהודי במדינת ישראל, בו כל אחד נכנס לך לרחם ושואל נו... מתי ילדים. אך זה לבלוג אחר...
נחזור לזוג, כשזוג מתחבר, ומחליט לחיות יחד, כל אחד מביא איתו סט "תכונות" \רעיונות" (בין אם ביודעין ובין אם לא) להווית הזוגיות. נקרא לזה ערכים. הסט הזה הוא חלק ממה שראה בבית או חלק מהדברים שהיה רוצה לעשות בביתו, או אחרת ממה שחווה בבית ילדותו. אבל הזוג לא ממש יושב לשיחה .."איך נגדל את הילדים, איזה סגנון הורות נביא"..., והרוב גם לא ממש פותחים מדריכי הורים, אלא בעיקר זורמים לתוך זה.
יחד עם כל הנאמר, אי אפשר להעביר ביקורת על התנהלות הורית כזו או אחרת, מפני שלא התייחסנו לערכים אותם מביאים בני הזוג שהקימו את הבית,הדמיון והשוני בניהם, וגם לילדים הנוספים, שכל אחר מהם מביא אישות שונה ורגישות אחרת לתוך המערך המשפחתי המתגבש.
אין מקום לשיפוטיות על סגנון הורות, או להכריע מה נכון יותר. תמיד יש לשים בקדמת המחשבה את הערכים והדפוסים אותם מביא כל אחד מבני הזוג ושהפכו אותו למי שהוא. אך בהחלט יש מקום ללמידה, לבחינה מה מתאים למשפחה שלי, מה מתאים לכל ילד מבני הבית... אנחנו לא תבנית אחת. וטוב שכך.
מקורות:
דרך הכפר סיגנונות חינוך
Williams, R. S., & Kelly, F. D. (2005). Relationship of parental style and demographic characteristics to academic achievement and extracurricular involvement among urban adolescents. Journal of Negro Education, 74(3), 221-234.
Steinberg, L. (2001). We know some things: Parent-adolescent relationships in retrospect and prospect. Journal of research on adolescence, 11(1), 1-19.
Baumrind, D. (1966). Effects of authoritative parental control on child behavior. Child Development, 37(4), 887-907.
Darling, N. (1999). Parenting style and its correlates. ERIC Digest.
Maccoby, E. E., & Martin, J. A. (1983). Socialization in the context of the family: Parent-child interaction. Handbook of child psychology, 1, 1-101.